חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965 מגדיר "הוצאת לשון הרע" כפגיעה בשמו של האדם, במקרים בהם נאמרו דברים פוגעים, משפילים, מבזים ומעודדים שנאה וכעס, גם אם הדברים אינם אמת. כדי שאמירה תיחשב לשון הרע עליה לעמוד בשני תנאי סף: לעמוד בתנאי ההגדרה בחוק, ולעמוד ביסוד ה"פרסום", בין אם בעל פה ובין בכתב.
במקום העבודה, יכולים להיווצר חיכוכים בין העובד למעביד, במסגרתם יאמרו אמירות משני הצדדים. אמירות אלה יכולות להיחשב "לשון הרע" במקרים מסוימים ועשויות להקנות לצדדים עילת תביעה בגין לשון הרע בבית הדין לעבודה!
מעבר לכך, שלשון הרע עלולה להיחשב לעבירה פלילית בנסיבות מסוימות, הדבר אף יכול להוביל לפסיקת פיצוי בסך של כ – 135,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.
משרדינו ייצג ומייצג עובדים ומעסיקים רבים בבתי הדין לעבודה אשר נפגעו בעילת לשון הרע.
וזה לשון סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע אשר מגדיר לשון הרע:
"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית".
בתי הדין קבעו כי "אין חשיבות לשאלה מה היתה כוונתו של המפרסם מחד, ואין חשיבות לשאלה כיצד הבין את הדברים בפועל מי שקרא את הדברים, מאידך. המבחן הקובע הוא מהי, לדעת השופט היושב בדין, המשמעות שקורא סביר היה מייחס למילים…"
כלומר המבחן לשאלת לשון הרע אינו מה מרגיש אותו אדם שנפגע מלשון הרע אלא כיצד החברה עלולה לקבל את דברי הפרסום".
חוק איסור לשון הרע גם קובע כי "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש" (הגנת "אמת דברתי").
כלומר, במקרה שהמשמעות או התוכן הכללי תואמים את המציאות, גם אם לא במדויק, די בכך כדי להוות הגנה למפרסם הנתבע.
האם מעסיק יכול ליהנות מהגנת החוק כאשר הוא מוסר חוות דעת לא חיובית על עובד לשעבר למעסיק פוטנציאלי?
למעסיק לשעבר מותר למסור למעביד פוטנציאלי את כל המידע האמיתי והנכון הידוע לו אודות העובד. אם המידע אמיתי ונכון, חסה עליו הגנתו של חוק לשון הרע, אף אם המידע פגע בעובד או הציג אותו באור שלילי. שימו לב – העניין הציבורי הוא במסירת המידע למעביד הפוטנציאלי בלבד, שכן אם מידע זה יופץ לציבור, לא תהיה כל הגנה על המפרסם.