חשוב לבצע את ההבחנה בין הרעת תנאי עבודה לבין שינוי בתנאים. החל מרגע ועסקינן בהרעה מוחשית בתנאי עבודה, קיימת לעובד הזכות להתפטר בדין מפוטר, כל זמן שהוא פועל בהתאם להוראות שנקבעו בהלכות בית הדין לעבודה. החוק מפרט רשימה סגורה של נסיבות בהן עובד יכול להתפטר בדין מפוטר, כגון, העתקת מקום מגורים (בנסיבות מסוימות), התפטרות לרגל מחלה, התפטרות על מנת לטפל בילד, ועוד. כמו כן, החוק מציין כי קיימות נסיבות בהן לא ניתן לצפות מן העובד כי ימשיך לעבוד. נסיבות אלה, לאחר בחינה משפטת מעמיקה, יכולות להיחשב להרעה מוחשית בתנאי עבודה, אשר תביא, בסופו של יום, להתפטרותו של העובד בדין מפוטר, על כל המשתמע
על פי החוק, עובד שהתפטר כתוצאה מהרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות בהן אין לדרוש ממנו להמשיך לעבודתו, זכאי לפיצויי פיטורים – והתפטרותו תהא כפיטורים.
מהי בעצם הרעת תנאים? מהן נסיבות שלא ניתן להמשיך לעבוד בהן? האם כל הרעה בתנאי העבודה היא הרעה מוחשית?
מדובר בסוגיה שכיחה בבתי הדין לעבודה. אין מדובר ברשימה סגורה של מקרים. יש לבצע בחינה מעמיקה של כל מקרה ומקרה.
חשוב להבין כי יש צורך בהרעה מוחשית אמיתית – הפחתה משמעותית בשכר למשל, עלולה להיחשב הרעת תנאים. מאידך, איחורים חוזרים ונשנים של ימים בודדים בתשלום השכר, או שינוי מזערי בשעות העבודה, לא נחשבים כהרעת תנאים. עם זאת, התפטרות בשל פגיעה מתמשכת בתנאים הסוציאליים, אי תשלום שכר מינימום וזכויות נוספות, ייחשבו כנראה להרעה מוחשית.
כמו כן, אף אם נגרמה הרעה מוחשית, יש לבצע מספר פעולות לפני ההתפטרות על מנת שזו תיחשב להתפטרות בדין פיטורים. בין היתר, יש להודיע למעסיק על הכוונה להתפטרות ולהדגיש את אותה הרעה מוחשית, וכך לתת לו הזדמנות לתקן את אותה הפרה.
חשוב לציין כי עובד אשר מעוניין להתפטר עקב הרעת תנאים, צריך למחות כאמור מעלה ולהתפטר בסמוך להרעה, אחרת הוא עלול להיחשב כמי שהסכים לעבוד בתנאים החדשים ובחוזה חדש, וכך לא תהיה לו עילה לתביעת פיצויי פיטורים.
