מועדי ישראל נקבעו בסעיף 10א(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התשי"ח-1948, כלהלן: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, יום ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות.
עובד שעבד בימי החג זכאי לשכר בשיעור 150%. מובן כי בגין השעות הנוספות יקבל בהתאמה 175% ו – 200% בהתאמה.
כמו כן, אם עבד העובד בזמן החג, הוא זכאי לקבל יום מנוחה חלופי ליום החג בו עבד. אם עבד העובד בחג מתוך כורח, יהיה זכאי לשיעור 250%.
במידה ולא עבדתם בחג והנכם עובדים במתכונת חודשית קבועה, אינכם זכאים לתגמול נוסף מאחר והתשלום כבר מגולם במשכורת. עובדים במתכונת שעתית או יומית זכאים לתגמול עבור ימי החג בשיעור רגיל אם הם השלימו 3 חודשי עבודה לפחות במקום העבודה; אם עבדו יום לפני ויום אחרי; ואם יום החג לא חל בשבת.
מספר שעות העבודה בערב חג:
- במקום עבודה בו עובדים 8 שעות ביום, שישה ימים בשבוע: ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין עפ"י חוק ובין עפ"י הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על 7 שעות עבודה.
- במקומות עבודה בהם עובדים 9 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע: נראה כי יום העבודה בערב החג יהיה בן 8 שעות. אולם במקום עבודה אשר חל עליו ההסכם הקיבוצי בדבר המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים או צו הרחבה על פיו יש לפעול כך: "בערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. ההנהלה ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור.
- במקום עבודה בו חל הסכם קיבוצי ענפי / צו הרחבה ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / הסכם אישי / נוהג הקובע לענין זה הוראה מטיבה עם העובד, אזי יש לנהוג על פיו.
במקרה בו עובד יצא לחופשה בערב חג – המעסיק יכול לנכות לו יום חופשה מלא, אלא אם חל במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/מיוחד, צו הרחבה ענפי, הסכם עבודה או נוהג הקובע אחרת.
עובד רשאי לבחור לקחת יום חופשה בתשלום ביום זה (אחד מהימים המנויים בתוספת לחוק חופשה שנתית מהם רשאי העובד לבחור לקחת יום חופשה אחד) על חשבון החופשה השנתית שלו, ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 יום מראש לפחות.
ברשימת המועדים עפ"י סעיף 6 לחוק חופשה שנתית נכללים, כדלקמן:
- צום גדליה; ערב יום הכיפורים; ערב חג הסוכות; הושענא רבה; צום עשרה בטבת (יום הקדיש הכללי); תענית אסתר; פורים; שושן פורים; ערב חג הפסח; ערב שביעי של פסח; חג המימונה; ל"ג בעומר; ערב חג השבועות; צום י"ז בתמוז; צום תשעה באב; ערב ראש השנה.
- ערב חג המולד; ערב ראשית השנה; ערב חג ההתגלות; ערב חג הפסחא; יום הבשורה; ערב עליית ישו השמיימה; ערב חג השבועות.
- ערב ראש השנה ההג'רית; ערב יום הולדת הנביא; עליית הנביא השמיימה (לילת אלאסרא ואלמעראג'); ערב חג הפסקת הצום (רב עיד אלפיטר); ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).
- ערב חג אלח'דר (אליהו הנביא); ערב חג הנביא שועייב (יתרו); ערב חג הנביא סבלאן; ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא).
- יום הזיכרון לעדה הצ'רקסית.
- חג הסיגד.
- יום האישה הבין-לאומי; יום הזיכרון לשואה ולגבורה; יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור (ערב יום העצמאות); יום ירושלים; אחד במאי; יום הניצחון על גרמניה הנאצית; יום פטירת הרצל; ראש השנה האזרחית.
האם מתנה בחג הינה חובה על פי דין?
למרבה הצער – לא, אלא אם מתן השי בחג מעוגן בהסכמים קיבוציים, חוזים אישיים, או מתוך נוהג.
