עובדים רבים במשק הישראל עובדים בשעות נוספות, אלא שחלק רבים מעובדים אלו לא מקבלים תשלום בגין השעות הללו, ולחילופין, אין מדובר בתשלום על פי החוק. חוק שעות עבודה ומנוחה מפרט כיצד אלו מן השעות ייחשבו לנוספות, וכן כיצד יש לחשבן. הפסיקה מוסיפה מבחנים נוספים ומדויקים בקשר לחישובים אלה. אלא, שלא חסרים המקרים בהם עובד לא מתוגמל בגין השעות הנוספות מתוך טעות, או תעלול משפטי שנעשה לו. וכיצד? כך למשל, עובד אשר מועסק במתכונת גלובאלית אך עובד 11 שעות בכל יום. במידה ואין פירוט של שעות עבודתו הנוספות של העובד, יוכל האחרון, בנסיבות מסוימות, לתבוע את התגמול בגין שעות עבודתו הנוספות עד 7 שנים למפרע, והנטל להוכיח אם עבד או לא עבד יהיה מונח, לרוב, על כתפי מעסיקו.
אז איך באמת מחשבים גמול שעות נוספות?
עבור השעתיים הנוספות הראשונות, יש לשלם לעובד 125% עבור כל שעה, ועל השעה הנוספת השלישית ואילך – 150% בגין כל שעה.
שעות נוספות נבדקות קודם כל ברמה היומית, אח"כ ברמה השבועית ואינן נבדקות ברמה החודשית.
בדיקה יומית –
יש לבדוק את מספר השעות שעבד העובד ביום ספציפי – במקרה בו עבד העובד מעל 8 שעות עבודה ביום (לא כולל הפסקה) במקום עבודה בו עובדים 6 ימים בשבוע, או במקרה בו עבד העובד מעל 9 שעות עבודה ביום (לא כולל הפסקה) במקום עבודה בו עובדים 5 ימים בשבוע, שעות עבודה אלה נחשבות כשעות נוספות.
בדיקה שבועית – בנוסף לבדיקה היומית
במקרה בו עבד העובד מעל 43 שעות רגילות בשבוע (לא כולל הפסקות ולא כולל את השעות הנוספות ברמה היומית), הרי ששעות העבודה שמעל 43 השעות הרגילות נחשבות כשעות נוספות (דהיינו – השעות ה-44 ו-45 יהיו בתעריף 125% והשעות ה-46 ואילך יהיו בתעריף 150%).
על מנת שהעובד יהיה זכאי לגמול בגין שעות עבודה נוספות עליו לקבל אישור ממעבידו לעבוד אותן. לא נדרש עובד לעבוד שעות נוספות, לא יהיה זכאי לתשלום בגינן אף אם עבד אותן למעשה, ובוודאי שזהו הדין אם עבד את השעות הנוספות בניגוד לאיסור מעבידו.
בבתי הדין לעבודה, נקבע כי אף אם לא ניתן לעובד היתר לעבודה בשעות נוספות, ובפועל העובד עבד שעות נוספות רבות במשך תקופה ארוכה, חזקה כי המעסיק ידע על כך ושתק, ועל כן עליו לשלם תגמול בגין השעות הנוספות. דהיינו, נטל הראייה להראות כי לא ניתן היתר לעבודה בשעות נוספות, מונח על כתפי המעסיק.
החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.
© כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד אורן טל. אין להעתיק, להציג בפומבי או להשתמש בתכנים המתפרסמים באתר, ללא קבלת אישור מפורש בכתב מהמשרד.