ביום 22.3.10, פורסם תיקון לחוק עבודת נשים. תיקון זה חל על כל עובדת או עובד שיצאו לחופשת לידה ביום תחילת התיקון ואילך.
ומה משמעות התיקון? ראשית, אורך חופשת הלידה לא השתנה ונותר על 14 שבועות.
עובדת שעבדה לפני יציאתה לחופשת לידה שנה או יותר אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה זכאית לחופשת לידה בת 26 שבועות כשרק 14 שבועות מתוכם הם בתשלום דמי לידה מהביטוח הלאומי. ההיעדרות ב – 12 שבועות נוספים היא ללא תשלום. עובדת כאמור זכאית לחל"ת בנוסף לחופשת הלידה למשך רבע מתקופת העסקה שלה ולא יותר משנה. תקופת חופשת הלידה המוארכת (12 שבועות) שהוספה בתיקון היא על חשבון תקופת זכאותה לחל"ת ולא בנוסף לה.
כך למשל, עובדת עבדה 3 שנים (36 חודשים). לפני התיקון אותה עובדת הייתה זכאית בנוסף לחופשת הלידה בת 14 השבועות לחל"ת למשך 9 חודשים (רבע מתקופת העסקתה). בעקבות התיקון העובדת גם כן תהיה זכאית להיעדר 9 חודשים אך 12 שבועות מתוכם היא מחמת חופשת הלידה המוארכת (3 חודשים), והיתר יהיה בגין זכאות לחל"ת (6 חודשים).
עובדת שעבדה לפני יציאת לחופשת לידה פחות משנה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה אינה זכאית להארכת חופשת לידה, ואולם לאחר התיקון תהיה העובדת זכאית מעתה לחל"ת למשך רבע מתקופת העסקתה (עד יציאתה לחופשת לידה). למשל, עובדת אשר עבדה 10 חודשים ויצאה לחופשת לידה, תהיה זכאית לחל"ת שמשכו 2.5 חודשים, וזאת כמובן, בנוסף לחופשת הלידה בת 14 השבועות. לפני אותו התיקון רק עובדות שעובדת בוותק של שנה ומעלה היו זכאיות לחל"ת.
האם מותר לפטר במהלך חופשת הלידה?
חל איסור מוחלט לפטר במהלך חופשת הלידה בתשלום ואף בתקופת הלידה המוארכת, מכל סיבה שהיא, ואף אין אפשרות לפנייה בבקשה לקבלת היתר מהממונה לחוק עבודת נשים במשרד התמ"ת. תקופת החל"ת לאחר חופשת הלידה אמנם אסורה בפיטורים, אך למעסיק קיימת האפשרות לפנות לממונה לקבלת ההיתר הנ"ל.
במהלך חופשת הלידה התשלום, עובדת תהיה זכאית להפרשות קופת גמל, אך לא כך הדבר עם חופשת הלידה המוארכת.
האם זכויות אלו מתייחסות גם לבן זוגה של העובדת?
הזכות לצאת לחופשת לידה, הזכות לחופשה מוארכת וכן הזכות לחל"ת חלות גם על בן זוגה של העובדת על פי ההגבלות והתנאים בחוק, וזאת אם העובדת זכאית לכך ולא ניצלה את זכותה.
ומה בנוגע לדמי אבטלה במהלך תקופות אלו?
ככלל, במהלך החל"ת עובדת תהיה זכאית לדמי אבטלה במידה ושירות התעסוקה לא ימצא לה עבודה הדומה לזו אשר ביצעה לפני שיצאה לחופשת הלידה. פקיד התביעות במוסד לביטוח הלאומי (המל"ל) רשאי גם להורות לעובדת לשוב למעסיק על מנת שזה יבחן את חזרתה לעבודה. אם יודע המעסיק למל"ל כי העובדת יכולה לשוב לעבודה, זכאותה לדמי אבטחה תישלל. אם ינמק המעסיק כי העובדת לא יכולה לשוב או ידחה את חזרתה למועד מאוחר יותר, תהיה העובדת זכאית לדמי אבטלה ממועד התייצבותה בלשכה (בהתאם ליתר תנאי הזכאות).
יצוין בהקשר זה כי ביום 21.8.2011 נדחתה תביעתה של עובדת אשר ביקשה לקבל דמי אבטלה במהלך תקופת החל"ת. וזו לשון השופט א' אברהמי: "בנסיבות אלה, אף אם התייצבה אמנם דורית בשירות התעסוקה, ולא הוצעה לה עבודה אחרת, אין בכך די כדי לראות בה מי שהייתה זמינה ומוכנה לעבוד בכל עבודה מתאימה שתוצע לה. דורית יצאה לחופשה ללא תשלום במטרה לטפל בבנה הקטן, במסגרתה נותרה עובדת של עיריית ירושלים, והיא לא התעתדה לעבוד בכל עבודה אחרת. בנסיבות אלה אין דורית עונה על דרישת "מובטל" בחוק ואין היא זכאית לפיכך לדמי אבטלה"