כל עובד זכאי לדמי הבראה. הזכאות היא אך ורק לאחר שנת עבודה מלאה במקום העבודה. במידה ועובד לא סיים שנת עבודה מלאה, הוא לא יהיה זכאי כלל לדמי הבראה, אך עובד שצבר וותק של מעל שנה אחת במקום העבודה, יהיה זכאי לדמי הבראה יחסיים לתקופת העבודה.
דמי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק ולהיקף המש של העובד. גובה דמי ההבראה מתעדכן בכל שנה בחודש יולי.
העיקרון של דמי ההבאה נובע ממתן תשלום להבראה ונופש בתקופת ימי החופשה להם זכאים עובדים בכל שנה.
תשלום דמי ההבראה נעשה לרוב בתשלום חד פעמי אחת לשנה, בחודשים יוני ועד ספטמבר, אך ניתן לשלם גם בחודשים שונים. כמו כן, קיימת אפשרות נוספת של פריסת התשלום לכל חודשי השנה.
נכון להיום, שנת 2015, גובה דמי הבראה במגזר הפרטי עומד על 378 ₪ לכל יום הבראה.
במגזר הציבורי, גובה דמי ההבראה עומד על סך 427 ש"ל ליום הבראה.
וכיצד מבוצע החישוב?
- עבור שנה ראשונה זכאי עובד ל – 5 ימי הבראה.
- עבור שנה שניה ושלישית – 6 ימים.
- עבור שנה רביעית עד עשירית – 7 ימים.
- עבור שנה אחת עשרה ועד חמש עשרה – 8 ימים.
- עבור שנה שש עשרה ועד תשע עשרה – 9 ימים.
- שנה עשירית ואילת – 10 ימי הבראה.
כך למשל, עובד שעבד שנה וחצי במקום העבודה, במשרה מלאה, יהיה זכאי ל – 5 ימי הבראה לשנה הראשונה + 3 ימי הבראה, המהווים מחצית מהשנה השנייה.
לגבי עובדים העובדים במתכונת עבודה חלקית, קיימת נוסחה, לפיה יש להכפיל את מספר השעות השבועיות במספר ימי ההבראה לזכאות, בהכפלה בגובה דמי ההבראה, ובחלוקה ב – 43.
עובד ומעסיק רשאים לסכם ביניהם כי המשכורת תכלול בתוכה תשלום בגין דמי הבראה. לשם כך, יש להעלות ההסכמה בחוזה העבודה ולייחד לשם כך שורה נפרדת. במידה והמעסיק לא יפעל כך, ולאחר מכן יטען כי הוא סיכם משכורת הכוללת בתוכה את דמי ההבראה, הוא עלול למצוא עצמו משלם "כפל סכום", מאחר ונטל הראיה יהיה מונח על כתפיו, להוכיח שאכן היה סיכום כאמור בינו לעובדו.
כמו כן, באחד מפסקי הדין נדון מקרה של עובד שמעסיקו שילם את דמי ההבראה באמצעות מימון נופש. בית הדין קבע כי יש לעמוד בשני תנאים, הודעה מראש לעובד ובצורה מפורשת, כי הנופש יהיה על חשבון דמי ההבראה, והשני – הסכמתו המלאה של העובד לכך, במפורש או בהתנהגות.
עובד שלא קיבל דמי הבראה במהלך תקופת העסקתו, יהיה זכאי לתבוע ממעסיקו את דמי ההבראה עד 7 שנים למפרע, ובתנאי שיחסי העבודה טרם הסתיימו.
אם אכן הסתיימה העסקתו של העובד במקום העבודה, יוכל העובד לתבוע את דמי ההבראה עד שנתיים רטרואקטיבית, וכן התקופה היחסית האחרונה שהועסק.
חשוב לציין כי עובד לא יכול לוותר על זכותו לדמי הבראה, אף אם חתם על כך במפורש.
